Evidence Based Design
מהו תכנון מבוסס ראיות
תכנון מבוסס ראיות (EBD) היא שיטת ניתוח המתבססת של הסקת מסקנות ממחקרים מדעיים. במקור, התבססה שיטה זו על מחקרי בריאות, על מנת להשפיע על תהליך התכנון בבתי חולים. בתחום זה, נמדדות ההשפעות הפיזיות והפסיכולוגיות של הסביבה הבנויה על המשתמשים בה. EBD משתמש בניסוח היפותזות, בדיקתן וניתוח התוצאות כמסגרת. מאז ומתמיד התבססו פרקטיקות תכנון ואדריכלות על שילוב של ידע משפטי, טכני, פונקציונלי ואסתטי. בזכות גישתו המדעית משדרג ה EBD את בניית מאגר הידע האדריכלי.
ב-40 השנים האחרונות נאספו מחקרים רבים המדגימים את השפעת הסביבה הבנויה על המשתמשים. מחקרים מעידים כי ישנו קשר ישיר בין מאפיינים של איכות פנים הבניין (אוויר, אור, טמפרטורה, נוף) לבין נזקים בריאותיים לשוהים בבניין. שימת דגש על איכות הפנים של הבניין, תוך התבססות על EBD, יוצרת סביבה בריאה עבור המשתמשים בו. למותר לציין שהקפדה על בריאות המשתמשים בבניין תורמת גם לעליה בפריון העבודה המתבצעת בו ומקטינה את הסיכויי לתביעות פיצויים נגד מפעיליו.
במקור, שימשה מתודולוגיית EBD במיוחד לניתוח היעילות של מתקני בריאות, אולם בעצם, ניתן ליישם על כל סוג של בניין. מחקרים על בנייני משרדים החלו לעניין יזמים ומשכירים של שטחי משרדים. ראשית, בשל המודעות לנושא תסמונת הבניין החולה (sick building syndrome). שנית, מכיוון שחללי עבודה בריאים, משפיעים ישירות על יעילות, תפוקה ורווחה של העובדים, ומפחיתים ימי היעדרות.
מחקרים שנערכו בבתי ספר, הראו כי לאיכות האוויר והאור השפעה ישירה על ציוני התלמידים. כמו-כן גם כאן, כאשר שיפרו את תנאי הנוחות והרווחה בבניין, נעדרו פחות אנשי צוות החינוך והתלמידים.
אור בבניינים
לאור משבר האקלים, גוברת הדרישה להתאמת תפעולם של בניינים לחסכון באנרגיה. מזעור הפסדי אנרגיה בתכנון מבוסס על איטום בניינים, אשר מביא לכך שמזהמים שונים המופצים בעזרת מערכות מכניות לאספקת חמצן, אוורור ומיזוג אוויר, תאורה מלאכותית וכיו"ב כלואים בבניין. לעיתים קרובות, הפעלת מערכות מכניות בבניינים כרוכה בהגברת תנאי חשיפה לרעש, אספקת חמצן לקויה, תאורה לקויה וחשיפה למזהמים. למאפיינים אלו השלכות ותגובות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות שליליות על נוחותם, בריאותם ושביעות רצונם של משתמשי הבניין.
שיקולים כלכליים וניהוליים שונים מעודדים בנייני אשפוז בעלי תוכנית עמוקה, בה רוב העובדים מרוחקים מחזית הבניין, חלקם בשטח פתוח שבו אין שליטה על טמפרטורה, רעש ואוויר ולעיתים אינם זוכים לתאורה טבעית. זאת בעוד החזית שמורה לחדרי האשפוז, שם תנאי התאורה מושפעים בדרך כלל משטחי זיגוג גדולים יחסית. מערכות זיגוג ומערכות הצללה (אם הן קיימות) מאפשרות הפחתה מסויימת של עומסי החום בבניין, אולם לרוב הן אינן מתמודדות עם קרינת שמש ישירה הגורמת לבעיות של עומס חום, בוהק וסינוור ולכן פוגמת ברווחתם של החולים. לעיתים, בשל בעיות אלו, דרישות לקשר עם החוץ ולאור השמש סותרות את דרישות הפרטיות והמנוחה של החולים ומביאות לסגירה מוחלטת של מערכות ההצללה בעוד התאורה המלאכותית עונה על הדרישות הויזואליות.
במצב זה, לא מתאפשר ניצול של שטחי הזיגוג למטרותיהן העיקריות שהן קשר עם החוץ והנוף, תאורה טבעית וחסכון אנרגטי בתאורה מלאכותית. ברם, אין ביכולתה של תאורה מלאכותית לענות על כל הצרכים של האדם ובייחוד מרכיב האור הצירקדי, לו השפעות מרחיקות לכת על התנהגות האדם, בריאותו ורווחתו. השעון הביולוגי, המכוון לפי מרכיב אור היום הצירקדי, הוא מנגנון השולט והמווסת כמעט כל היבט בחיי היומיום: זמני אכילה, ערות ושינה, ריכוז וביצוע משימות ואף רגישות לכאב. השעון הביולוגי מווסת תהליכים מטבוליים להם השפעה מרחיקת לכת על הבריאות (שינוים יומיים בקצב הלב, בלחץ הדם, בתפקוד הכליות, בחום הגוף, ובהפרשות הורמונים) והתפתחות מחלות (כגון השמנה, סכרת, סרטן ודיכאון). הבנה ושליטה על השעון המטבולי יכולה לתרום לשיפור איכות החיים, להאריך את תוחלת החיים ולמנוע תמותה.
