אנו מאמינים כי כל גורם העוסק בתכנון יזמות ובניה מכל סוג, חייב לאמץ את התקנים העדכניים של הבניה הירוקה. התקנים הישראליים רחוקים עדיין מהתקנים במדינות המערב, אבל חובה להתחיל בנקודה כלשהיא בכדי להתקדם.
התקן הישראלי ת"י 5281 (2016) – בנייה בת-קיימה (בנייה ירוקה)
התקן הישראלי לבנייה ירוקה כולל תשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות. מטרות התקן העיקריות הן הפחתת פליטת גזי חממה הנובעים מתהליך הבניה, התפעול וההריסה של בניינים, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים. כל פרויקט הן בתחום הפרטי, העסקי והבנייה הרוויה מקבל ציון בהתאם לצבירת ניקוד לפי מאפייני התקן. זאת ועוד מקבל דירוג אנרגטי לפי התקן 5280/2 ובעתיד יקבל מדדי קיימות חדשים בהתאם לרוויזיה כל 5 שנים. התקן עודכן לאחרונה ב- 2016 והפך מחייב ב-1 במרץ 2022 בהדרגה על כל סוגי הבניינים
ללמוד על בניה וקיימות מהטובים ביותר
התקן הירוק הישראלי (2011) מתבסס על תקן בריטי (BREEAM), עם התאמות לסביבה, לשוק הבניה ולאקלים הישראלי. התקנים הבינלאומיים הבולטים בתחום הם ה- LEED האמריקנים (Leadership in Energy and Environmental Design) וה- WELL. עמידה בתקנים אלו הוכחה כמשפיעה על איכות החיים של האנשים המתגוררים בבניין, לומדים או עובדים בתוכו. פרויקטים איכותיים ומקצועיים בתחום הבניה הירוקה תמיד מתחילים עוד בשלב התכנון הראשוני, כאשר לוקחים בחשבון את כלל המשתנים הקשורים לקיימות וניצול מתחשב במשאבי הטבע לטובת , למען בריאותם ושלומותם (wellbeing) של המשתמשים.
פורום ה- 15 מקדם בניה ירוקה
מפברואר 2013 הערים החברות ב"פורום ה-15" משתפות פעולה כדי לשמור על הסביבה ולשפר את איכות החיים בתחומיהן. הן מציבות יעדים להפחתת פליטת גזי חממה וכחלק מהמגמה הכוללת, פועלות לקידום בנייה ירוקה. כך שיש רשויות בארץ שאימצו את התקן הירוק על כל חלקיו וחלקן אף מאמצות תקנות העולות על הדרישות בתקן כך שכל מי שרוצה לבנות בתחומן, צריך לעמוד בדרישות מחמירות כדי לקבל היתרי בנייה.
האלמנטים המאפיינים בניה ירוקה?
ניצול אנרגטי חכם של תנאי סביבה (תכנון פסיבי) כגון תכנון מעטפת מבודדת וחלונות עם תכונות תרמיות ואופטיות גבוהות המקטינים את הצורך בקירור או חימום הפוגע ומזהם את הסביבה.
מערכות אנרגיה וחשמל חכמות עם נצילות אנרגטית גבוהה.
חסכון במים כגון במניעת נזילות והשקיה חסכונית. שיפור איכות המים למניעת נזקי אבנית וחלודה.
שימוש נכון במיקום המבנה או הבית בכדי ליהנות עד כמה שיותר מתאורה טבעית.
קירות חוץ ופנים העשויים מחומרים טבעיים המשפרים את הנוחות והבריאות של הדיירים.
תחבורה יעילה ומונעת זיהום. שבילי הליכה, שבילי אופניים ונגישות לתחבורה ציבורית לא מזהמת.
התקן הישראלי ת"י 1045 – בידוד תרמי של בניינים
התקן פורסם לראשונה ב-1979, אולם רק תודות לאזכור שלו בת"י 5281 – התקן הישראלי לבנייה ירוקה, התחילו למעשה לבדוק את יישומו. תקן זה מחייב על פי תקנות התכנון והבניה עבור בנייני מגורים, משרדים, חינוך, בתי מלון, ובתי חולים.
החלק המרכזי בצריכת האנרגייה בבניין היא לצרכי אקלום (קירור וחימום) המבנה. התקן מציע רמת בידוד תרמי מינימלית של המעטפת לשימור אנרגייה בהתאם ל-4 אזורי אקלים. מטרת הבידוד היא להקטין את קצב מעבר החום דרך מעטפת הבניין ולשמור על טמפרטורה יציבה תוך הפחתה בהוצאות אקלום ומניעת עיבוי.
תכונות חומרים
לחומר מבודד תכונות תרמיות הקשורות ביכולת שלו למנוע מעבר חום בהולכה משני צידיו. למעשה, ככל שהחומר יכיל בועות אוויר, כך יהיה כושר ההעברות שלו קטן ופחות חום יעבור דרך החומר לצידו השני. בעוד בטון ובלוקים הם חומרים מוליכים יחסית, מזרנים מינרליים כגון צמר זכוכית וצמר סלעים נפוצים בשימוש כחומרי בידוד בארץ. חומרים נוספים המשמשים לבידוד הם הפוליאסטירן הרגיל וזה המיוצר בחישול. קיימים היום בשוק חלופות בריאות וסביבתיות לחומרים המקובלים היום בענף הבניה כגון מזרנים העשויים עץ ממוחזר גרוס ואף נייר ממוחזר.
התקן הישראלי ת"י 5068 – מערכות זיגוג בבניינים – סימון בתווית אנרגיה
בתקן מתוארות שיטות לקביעת ערכים תרמיים ואופטיים של מערכות זיגוג (זכוכית, מסגרת, הצללה) המותקנות בבניינים כגון חלונות, קירות מסך, דלתות זכוכית ופתחי תאורה אחרים.
לשם מה צריך אותו?
התקן הוא חלק מסדרת תקנים הדנים בתפקוד האנרגטי של בניינים והוא מתאר שיטות לקביעת ערכים ותכונות תרמיות כדלקמן:
- העברות תרמית – כמה מהחום מחוץ לבניין יעבור דרך הפתח לפנים הבניין. ככל שההעברות התרמית גבוהה יותר, המערכת פחות מבודדת.
- העברות אור נראה – כמה אחוז מהאור הנראה לעין יעבור דרך הזיגוג. קריא ככל שהעברות האור גבוהה יותר, החלון יהיה שקוף יותר.
- מקדם רווח חום סולארי – היחס בין שטף הקרינה הסולארית הפוגעת בשמשה לקרינה הנבלעת בשמשה. מקדם החום לוקח בחשבון גם את מרכיב הקרינה הנבלעת בשמשה ומחממת אותה. ככל שהמקדם נמוך, פחות שמש ישירה פוגעת בחלון, למעשה מקדם ההצללה שלו גבוה יותר.
- חדירת אוויר – אטימות החלון לחדירת אוויר.
אז איך קובעים את הערכים הנכונים?
הטרייד אוף מתרחש בדרך כלל בין חלון עם שקיפות גבוהה יותר, כדי שנוכל ליהנות מנוף ואור איכותי, לעומת רווח החום וההעברות של החלון. חלונות כפולים, עם רווח אוויר ביניהם, פותרים בצורה יפה את נושא הבידוד וגם את הפן האקוסטי.
ברוב המקרים נשאף לרווח חום סולארי נמוך. אולם ישנם אזורים בארץ בהם בעונת החורף הטמפרטורות נמוכות במהלך היום או/וגם בלילה. למערכת הזיגוג פוטנציאל לחימום פסיבי סולארי. לכן, כדאי שמערכות זיגוג בגזרה הדרומית יהיו דווקא חשופים יותר לקרינה סולארית כדי שנוכל לנצל את אפקט החממה לחימום.
חשוב לזכור וחובה לאמץ את התקן
- התקן אינו מחייב (וולונטרי) כלומר אין חובה לסמן מערכות זיגוג המותקנות בבניין, אולם חישוב תכונות הזיגוג המפורטות בו נדרשת לפי תקנים אחרים כגון ת"י 1045, ת"י 5280 ות"י 5281 והוא מיועד להיות מחייב לפי קוד הבניה.
- התקן אימץ בתחילה את הנחיות האיגוד האמריקני NFRC אולם כיום הוא מאגד בתוכו גם את השיטה האירופית.
